אודות רשות המעברים

גבולותיה היבשתיים של מדינת ישראל נפתחו לראשונה לאחר הסכמי השלום עם מצרים וירדן. פתיחת שערי ישראל למרחב הבינלאומי הצריכה, ביו היתר, הסדרה ביטחונית לתנועות אדם, כבודה, מסחר בין המדינות.

בהשוואה לכך, התנועות בין שטחי יהודה ושומרון ומרצועת עזה התהוו לאורך השנים משיקולים מדיניים וביטחוניים, בתנאים מורכבים ובמציאות משתנה. לאור האתגר, מעברים אלה הוגדרו יבשתיים פנימיים.

בהסכם אוסלו שורטט קו התפר. לצד זאת, ריבוי פיגועי הטרור, לרבות יציאת טרור מתאבדים לעורף ישראל, היוו זרז להקמת גדר ההפרדה והמעברים הפנימיים באמצעות כוח צבאי.

שימור חופש התנועה והגישה לתושבים ולמתיישבים, חייב מענה סדיר ורציף, זאת לצד הצורך וההזדמנות להסדיר את פיתוח הכלכלות הישראלית עם הפלשתינית.

צה"ל שהפעיל את המעברים התקשה במשימה, בשל תחלופת כוח אדם גבוהה במעברים, העדר מנגנון לפיתוח הכשירות ושימור הידע.

לאור המצב שנוצר והדחיפות לפתרון, התקבלה החלטה במאי 2005 במשהב"ט להקים מנהלת ייעודית למעברים, להלן רמי"ם, שתפקידה המרכזי יהיה להקים ולהפעיל את המעברים הפנימיים ביו"ש וברצ"ע  ולהחליף בהדרגתיות את חיילי צה"ל מהמעברים ולהפנות את הצבא לייעודו.

המעברים הראשונים שאוזרחו בסוף מאי 2005 היו שער אפרים וגלבוע.

לאחר ההתנתקות החד צדדית מרצועת עזה בספטמבר 2005, הצטרפו מעברי רצ"ע ארז וכרם שלום לשיקולי ההחלטה לגבי זהות המפעיל. עם עליית החמא"ס לשלטון ברצ"ע הפכו מעברים אלה לאסטרטגיים. מצד אחד המעברים אפשרו לחזק את מעמדה של ישראל בעולם, לאור מדיניות הסגר על הרצועה כדוגמת המשך קשרי מסחר וכניסת פועלים ומצד שני למנוע את התעצמות ארגוני הטרור ובראשם החמא"ס.

עד 2017 אוזרחו 16 מעברים ברצ"ע וביו"ש ובכלל כך: הבקעה, ריחן, תאנים, אליהו, אייל, חוצה שומרון, חשמונאים, מכבים, הל"ה, לכיש, מיתר ומצדות יהודה.

מאז האזרוח מאפשרת רמי"ם  לדרג המדיני כתובת ליישום מדיניותה, כשמתאם פעולות הממשלה בשטחים מהווה גורם מרכזי המסייע לרמי"ם לממש את ייעודה.

כדי לממש את המשימות מפעילה רמים את מרבית המעברים ברציפות לאורך השנה בימי שגרה וחירום, בכפיפות למנכ"ל משהב"ט ופועלת בתיאום מול המתפ"ש, בפיקודים המרחביים מרכז ודרום.

כחלק מלקחי "מלחמת התקומה" שהחלה בחג שמחת תורה, ה 7 באוקטובר 2023 השתנתה תפישת ההפעלה ברמי"ם ואנו פועלים כיום כאגף ביטחוני-מבצעי.

ייעוד רמי"ם הוא לשמש כגוף ביטחוני-מבצעי המפעיל רשת מעברים לאומית, ממוקד במניעת טרור והתעצמות ארגוני הטרור בזירה הפלשתינית, ליישם את המדיניות הממשלה, תוך שימור נורמות שירות, מרקם חיים ומקסום הפוטנציאל לצמיחה כלכלית.

תפקידי מטה רמי"ם הם ניהול ושליטה על המעברים, בניית הידע, שימורו ופיתוחו, ליצור תקינה אחידה, להסדיר את הביטחון בתיאום הגופים המנחים, לפתח את כוח האדם, להכשיר את העובדים, להפעיל את המעברים, לבנות לפתח ולתחזק את המעברים, להסדיר תהליכי רכש, לפתח טכנולוגיה מתאימה, לגבש תקציב מאפשר ולתת מענה וייעוץ משפטי.

תפקידים אלה התהוו לאורך השנים באופן מקצועי ומותאם ביחס להיקפי הפעילות המשתנים ודרישות הדרג המדיני. אם הפיכת המטה למבצעי מאורגן המטה עם יכולות הפעלה, מודיעין ותקשוב המאפשרים למרכז השליטה ברמי"ם יכולת לראות תמונה לאומית אחת במעברים הפנימיים, לנהל את הפיקוח הביטחוני ולייצר מגמות ותחזיות למעברים.

הפעלת המעברים מבוצעת ע"י מנהל מעבר וצוות של מנהלי תפעול וביטחון, כשלצידם כתף אל כתף פועלים עובדי חברות זכיין מכלל התחומים ובכללם: האבטחה, השמירה, הבידוק, מערך כלבים לאיתור חנ"ם, שירותי אחזקה וניקיון, שינוע סחורות, הפעלת מסוף דלק ומעבדה לזיהוי חומרי דו"ש. לצד עובדי רמי"ם פועלים משרדי הממשלה השונים בהתאם לאחריותם בדגש על משרד החקלאות, הגנת הסביבה, רשות המיסים והמתפ"ש.

רמי"ם פועלת סביב השעון , מגינה, מאבטחת, בודקת ושומרת על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

רמי"ם מתחדשת, מובילה מתייעלת ופועלת למיצובה כרשות אחת לכלל המעברים הפנימיים.

רמי"ם  - רשת מעברים וגשר לכלכלה